הלכה: אֵי זֶהוּ הַבּוֹשֶׁת. הַכֹּל לְפִי הַמְבַייֵשׁ וְהַמִּתְבַּייֵשׁ כול'. לֹא דוֹמֶה הַמְבַייֵשׁ אֶת הַגָּדוֹל לַמְבַייֵשׁ אֶת הַקָּטָן. לֹא דוֹמֶה מִתְבַּייֵשׁ מִן הַגָּדוֹל לַמִּתְבַּייֵשׁ מִן הַקָּטָן. בּוֹשֶׁת גָּדוֹל מְרוּבָּה וְנִזְקוֹ מְמוּעָט. בּוֹשֶׁת קָטָן מְמוּעָט וְנִזְקוֹ מְרוּבָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
כר''מ מבת יומה ועד ג' שנים ויום אחד יש לה מכר ואין לה קנס. ובזה אפי' רבנן מודו דלאו בת ביאה היא. חסר כאן בדברי ר''מ וה''ג כגירסת הבבלי וכן הוא בתוספתא סוף פ''ג מבת שלשה שנים ויום אחד עד שתביא ב' שערות יש לה מכר ואין לה קנס משתביא ב' שערות עד שתבגור יש לה קנס ואין לה מכר בוגרת לא מכר ולא קנס. וכן בדברי רבנן נתחלפה הגי' וה''ג כרבנן מבת יומה ועד שלשה שנים ויום אחד יש לה מכר ואין לה קנס מבת שלשה ויום אחד עד שתביא שתי שערות מכר וקנס כאחת:
ברם כרבנן יש מכר וקנס כאחת. בימי קטנותה כדמפרש ואזיל:
גמ' דר''מ היא. מתני' דקטנה אין לה קנס:
למתבייש מן הקטן. שבשתו מרובה וזהו הכל לפי המבייש. בושת הגדול. שמתבייש מרובה דאין אדם קל משגיח כ''כ בבושה:
גמ' לא דומה המבייש את הגדול למבייש את הקטן. וזהו הכל לפי המתבייש:
ונזקו ממועט. על פגם קאי שאין אדם גדול נפגם כ''כ:
משנה: 22a וְאֵי זֶהוּ הַבּוֹשֶׁת הַכֹּל לְפִי הַמְבַייֵשׁ וְהַמִּתְבַּייֵשׁ. פְּגָם רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שִׁפְחָה נִמְכֶּרֶת כַּמָּה הָֽיְתָה יָפָה וְכַמָּה הִיא יָפָה. קְנָס שָׁוֶה בְּכָל אָדָם. וְכָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ קִיצְבָּה מִן הַתּוֹרָה שָׁוֶה בְּכָל אָדָם.
Pnei Moshe (non traduit)
הבוגרת. מבת י''ב שנה וששה חדשים ויום אחד וכבר הביאה שתי שערות היא הנקרא' בוגרת ואין אביה יכול למכרה ואין לה קנס אבל בושת ופגם יש לה:
אין מכר. שאין אדם מוכר את בתו כשהיא נערה:
וכל מקום שיש קנס. משהיא נערה והיא כשתהיה בת י''ב שנים ויום אחד והביאה שתי שערות שזו יש לה קנס:
אין קנס. דאין קנס לקטנה ומתני' ר''מ היא כדמוקי לה בגמרא ולית הילכתא כוותיה:
מתני' כל מקום שיש מכר. לאב בבתו דהיינו בקטנותה:
כאלו היא שפחה. בבבלי מפרש אומדין כמה אדם רוצה ליתן בין שפחה בתולה לשפתה בעולה להשיאה לעבדו שיש לרבו קורת רוח הימנו:
והמתבייש. לפי חשיבתו בשתו:
מתני' הכל לפי המבייש. אדם קל שבייש בשתו מרובה:
הלכה: כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר כול'. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. בְּרַם כָּרַבָּנִין יֵשׁ מֶכֶר וּקְנָס כְּאַחַת. כְּרִבִּי מֵאִיר. מִבַּת יוֹמָהּ וְעַד גֹ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד יֵשׁ לָהּ מֶכֶר וְאֵין לָהּ קְנָס. מִבַּת גֹ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד עַד שֶׁתִּבְגּוֹר יֵשׁ לָהּ קְנָס וְאֵין לָהּ מֶכֶר. הַבּוֹגֶרֶת לֹא מֶכֶר וְלֹא קְנָס. כְּרַבָּנִין. מִבַּת יוֹמָהּ וְעַד גֹ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד מֶכֶר וּקְנָס כְּאַחַת. מִבַּת גֹ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד עַד שֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת יֵשׁ לָהּ מֶכֶר וְאֶין לָהּ קְנָס. מִשֶּׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת עַד שֶׁתִּבְגּוֹר יֵשׁ לָהּ קְנָס וְאֵין לָהּ מֶכֶר. בּוֹגֶרֶת לֹא מֶכֶר וְלֹא קְנָס.
Pnei Moshe (non traduit)
כר''מ מבת יומה ועד ג' שנים ויום אחד יש לה מכר ואין לה קנס. ובזה אפי' רבנן מודו דלאו בת ביאה היא. חסר כאן בדברי ר''מ וה''ג כגירסת הבבלי וכן הוא בתוספתא סוף פ''ג מבת שלשה שנים ויום אחד עד שתביא ב' שערות יש לה מכר ואין לה קנס משתביא ב' שערות עד שתבגור יש לה קנס ואין לה מכר בוגרת לא מכר ולא קנס. וכן בדברי רבנן נתחלפה הגי' וה''ג כרבנן מבת יומה ועד שלשה שנים ויום אחד יש לה מכר ואין לה קנס מבת שלשה ויום אחד עד שתביא שתי שערות מכר וקנס כאחת:
ברם כרבנן יש מכר וקנס כאחת. בימי קטנותה כדמפרש ואזיל:
גמ' דר''מ היא. מתני' דקטנה אין לה קנס:
למתבייש מן הקטן. שבשתו מרובה וזהו הכל לפי המבייש. בושת הגדול. שמתבייש מרובה דאין אדם קל משגיח כ''כ בבושה:
גמ' לא דומה המבייש את הגדול למבייש את הקטן. וזהו הכל לפי המתבייש:
ונזקו ממועט. על פגם קאי שאין אדם גדול נפגם כ''כ:
משנה: כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מֶכֶר אֵין קְנָס וְכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ קְנָס אֵין מֶכֶר. קְטַנָּה יֵשׁ לָהּ מֶכֶר וְאֵין לָהּ קְנָס. נַעֲרָה יֵשׁ לָהּ קְנָס וְאֵין לָהּ מֶכֶר. הַבּוֹגֶרֶת לֹא מֶכֶר וְלֹא קְנָס.
Pnei Moshe (non traduit)
הבוגרת. מבת י''ב שנה וששה חדשים ויום אחד וכבר הביאה שתי שערות היא הנקרא' בוגרת ואין אביה יכול למכרה ואין לה קנס אבל בושת ופגם יש לה:
אין מכר. שאין אדם מוכר את בתו כשהיא נערה:
וכל מקום שיש קנס. משהיא נערה והיא כשתהיה בת י''ב שנים ויום אחד והביאה שתי שערות שזו יש לה קנס:
אין קנס. דאין קנס לקטנה ומתני' ר''מ היא כדמוקי לה בגמרא ולית הילכתא כוותיה:
מתני' כל מקום שיש מכר. לאב בבתו דהיינו בקטנותה:
כאלו היא שפחה. בבבלי מפרש אומדין כמה אדם רוצה ליתן בין שפחה בתולה לשפתה בעולה להשיאה לעבדו שיש לרבו קורת רוח הימנו:
והמתבייש. לפי חשיבתו בשתו:
מתני' הכל לפי המבייש. אדם קל שבייש בשתו מרובה:
משנה: הָאוֹמֵר פִּיתִּיתִי אֶת בִּתּוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי מְשַׁלֵּם בּוֹשֶׁת וּפְגָם עַל פִּי עַצְמוֹ וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם קְנָס. הָאוֹמֵר גָּנַבְתִּי וְטָבַחְתִי וּמָכַרְתִי מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן עַל פִּי עַצְמוֹ וְאֵין מְשַׁלֵּם לֹא תַשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְלֹא תַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִישָּׁה. הֵמִית שׁוֹרִי אֶת פְּלוֹנִי אוֹ שׁוֹרוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. הֵמִית שׁוֹרִי עַבְדּוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. זֶה הַכְּלָל כָּל הַמְשַׁלֵּם יוֹתֵר עַל מַה שֶׁהִזִּיק אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' האומר פיתיתי את בתו של פלוני. בבבלי מפרש לא מיבעיא האומר אנסתי שהוא נאמן שאין פוגם אותה כל כך שאין לעז של אנוסה גדול כמו לעז של מפותה אלא אפילו האומר פיתיתי וסד''א דלא מהימנינן ליה להחזיק הלעז קמ''ל דניחא לה לדידה או לאביה להשתכר הממון:
ואינו משלם קנס. דמודה בקנס פטור דאמר קרא אשר ירשיעון אלהים פרט למרשיע את עצמו:
המית שורי את פלוני. והריני חייב בכופר משלם על פי עצמו דקסבר כופרא ממונא:
עבדו של פלוני. והריני חייב שלשים סלע:
אינו משלם ע''פ עצמו. דקנס נינהו שאפילו אינו יפה דינר נותן שלשים:
זה הכלל. לאתויי מוציא שם רע והיוצא בשן ועין:
יַעֲקֹב בַּר בָּא בְעָא קוֹמֵי רַב. הַבָּא עַל הַקְּטַנָּה מָהוּ. אָמַר לֵיהּ. בִּסְקִילָה. הַבָּא עַל הַבּוֹגֶרֶת מָהוּ. אָמַר לֵיהּ. אֲנִי אֶקְרָא נַעֲרָה וְלֹא בוֹגֶרֶת. וּקְרָא נַעֲרָה וְלֹא קְטַנָּה. תַּחַת אֲשֶׁר עִינָּהּ לְרַבּוֹת אֶת הַקְּטַנָּה לִקְנָס. וּקְרָא תַּחַת אֲשֶׁר עִינָּהּ לְרַבּוֹת אֶת הַבּוֹגֶרֶת לִקְנָס. אָמַר רַב. אַף עַל גַּב דִּנְצָחֵיהּ יַעֲקֹב בְּדִינָה הֲלָכָה. הַבָּא עַל הַקְּטַנָּה בִּסְקִילָה וְהִיא פְטוּרָה. רִבִּי אָבִין בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. וְלָמָּה. שָׁמַע לָהּ מִן הָדָא וּמֵת הָאִישׁ אֲשֶׁר שָׁכַב עִמָּהּ לְבַדּוֹ. וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁאֵין לַנַּעֲרָה חֵט מָוֶת. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר אֵין לַנַּעֲרָה חֵט מָוֶת. לְהָבִיא הַבָּא עַל הַקְּטַנָּה מְאוֹרָסָה בִסְקִילָה וְהִיא פְטוּרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
אני אקרא נערה ולא בוגרת. דמיעטיה קרא מסקילה:
ופריך וקרא. נמי נערה ולא קטנה:
ה''ג אמר ליה ולית את מודי לי וכו'. כמו שהגהתי וכן הוא בסנהדרין שם כלומר ואין את מודה לי שהבא על הקטנה בקנס דכתיב תחת אשר עינה לרבות הבא על הקטנה לקנס וכן לסקילה:
וקרא וכו'. כלומר ועליה נמי אני דן מאי חזית לומר דרבתה התורה קטנה לקנס ולא לבוגרת ואימא לבוגרת נמי:
אע''ג דנצחיה יעקב בדינה. אף שזכה אותי בדין אע''פ כן הלכה הבא על הקטנה הוא בסקילה והיא פטורה ממיתה:
ולמה. כן נימא נערה ולא קטנה:
שמע לה מן הדא. מזה המקרא שמענו זה:
וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חטא מות. מדכתיב לבדו וא''כ מה ת''ל עוד ולנערה לא תעשה וגומר אלא ללמד יש לך אחרת שאין לה חטא מות אלא הוא בסקילה והיא פטורה ואיזו זו קטנה:
הבא על הקטנה. מאורסה מהו:
תַּמָּן תַּנִינָן. הַבָּא עַל נַעֲרָה מְאוֹרָסָה אֵינוֹ חַייָב עַד שֶׁתְּהֵא נַעֲרָה בְתוּלָה מְאוֹרָסָה בְבֵית אָבִיהָ. בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם. הָרִאשׁוֹן בִּסְקִילָה וְהַשֵּׁינִי בְחֶנֶק. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא. בְּרַם כְּרַבָּנִין אֲפִילוּ [קְטַנָּה]. מַאי טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר. נַעַר חָסֵר כָּתוּב בַּפָּרָשָׁה. מַה מְקַייְמִין רַבָּנִין נַעַר. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. נַעֲרָה אַחַת שְׁלֵימָה כָתוּב בַּפָּרָשָׁה. 22b לִימְּדָה עַל כָּל הַפָּרָשָׁה שֶׁהִיא גְדוֹלָה. מָתִיב רִבִּי מֵאִיר לָרַבָּנִין. הֲרֵי הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע הֲרֵי כָתוּב בּוֹ נַעַר וְהִיא גְדוֹלָה. דְּאֵין הַקְּטַנָּה נִסְקֶלֶת. מַה עָֽבְדִין לָהּ רַבָּנִן. אָמַר רִבִּי אָבִין. תִּיפְתָּר שֶׁבָּא עָלֶיהָ דֶּרֶךְ זָֽכְרוּת.
Pnei Moshe (non traduit)
תיפתר שבא עליה דרך זכרות. כלומר תפרש האי קרא דלדרשה אחריתא אתא דמוציא שם רע חייב אם בעל אפילו שלא כדרכה והוציא שם רע כדרכה ולהכי כתיב נער לשון זכר לומר דבא עליה דרך זכרות ולעולם כ''מ שנאמר נער אפי' קטנה במשמע:
מה עבדין לה רבנן. להאי נער חסר דמוציא שם רע:
מתיב ר''מ לרבנן הרי המוציא שם רע הרי כתיב בו. נמי בחד קרא נער והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה והיא גדולה ע''כ דהא אין הקטנה נסקלת ומאי חזית דאמרת דנערה שלימה הכתוב בפרשה ללמד על האי נער דכאן דוקא גדולה דילמא האי נער חסר ללמדינו בא דבכל מקום נער דוקא גדולה ועוד דאי ללמדינו על מוציא שם רע גופיה למה לי תיפוק ליה דאין הקטנה בת עונשין:
לימדה על כל הפרשה. של מוציא שם רע אפי' במקום שנאמר נער חסר שהיא גדולה ומדאיצטריך לגלות על נער שבפרשה שהיא גדולה ש''מ דכל מקום שנאמר נער חסר אפילו קטנה במשמע:
נערה אחת שלימה כתיב בפרשה. דמוציא שם רע בקרא דוענשו אותו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה:
מה מקיימין רבנן נער. מנא להו דאפילו קטנה:
נער חסר כתיב בפרשה. גבי נערה המאורסה ומשמע דאתא למעוטי גדולה אבל לא קטנה:
ברם כרבנן אפילו קטנה גרסינן וכן הוא שם:
דר''מ היא. דאמר אינו חייב סקילה עד שתהא נערה:
תמן תנינן. בפרק ד' מיתות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source